בספטמבר 2007 ליוויתי את הלידה הראשונה שלי

איך הגעתי לכאן

הגעתי למקצוע הזה לגמרי במקרה. אחרי שילדתי את עידו, ההנקה הייתה לי קלה וטבעית. התחלתי לעזור לנשים סביבי, וחשבתי ללמוד ייעוץ הנקה. תוך כדי החיפושים הופיעו קורסים שקשורים ללידה, וברגע שראיתי פרסום על לימודי דולה - משהו בי פשוט ידע. (אגב, עד היום לא למדתי ייעוץ הנקה.)

כשסיימתי את הלימודים עבדתי במחלקת השיווק של לייף, המותג הפרטי של סופר-פארם, והייתי אז בהריון עם עלמה. רק אחרי שרומי, בתי השלישית, הייתה בת שלוש, יצאתי לדרך עצמאית. עד אז ליוויתי בעיקר אחיות וחברות.

במסגרת הלימודים היינו מחויבות ללמוד טיפול במגע. אני בחרתי ללמוד עיסוי משולב, והוא נשאר איתי מאז - זה חלק ממה שאני מציעה היום לנשים בהריון.

איך אני מלווה

אין לי אג׳נדה בלידה. לידה טובה בעיניי היא כזו שבה יש לאישה בחירה, נוכחות ומקום.

אני מאמינה בגוף הנשי וביכולת שלנו - we can do it - אבל גם יודעת עד כמה הרגש משפיע על הגוף. לכן בהכנה שאני עושה עם זוגות אני שמה דגש על הכנה רגשית לא פחות מההכנה הפיזית. זה תהליך מרתק: הוא נותן ליולדת ביטחון, ולי כמלווה - הכרות עמוקה עם מה שהיא צריכה.

להיות דולה זה ללוות לא רק את היולדת, אלא גם את בן או בת הזוג. בתחילת הדרך ליוויתי זוג, והבעל - שבהתחלה לא הבין למה צריך דולה - סיפר לי אחרי הלידה שפגש חבר שאשתו בהריון, ואמר לו: "אחי, אתה חייב דולה!"

ארבע נשים שליוויתי בלידות הפכו בעצמן לדולות. אין ריגוש גדול מזה. אני כמעט לא מפרסמת את עצמי, הנוכחות שלי ברשתות קטנה מאוד, ובכל זאת אני מלווה לא מעט לידות.